בקטנה #2

היי היי!!

מה נשמע?
אז אחרי ההתבכיינות שלי, אספתי את עצמי והתחלתי להוציא צלליות צבעוניות.
התפרקנו, בכינו, עכשיו קמים על הרגליים וחוזרים לעצמנו, נכון?

אז מה עשיתי היום?
לוק בגווני אדום וזהב, עם נגיעה כחולה, שמתחברים לי עם שקיעה יפה בים, באחד החופים האקזוטיים אי-שם.
עד שאגיע לשם, אתאפר בהשראתם.

התחלתי עם צללית הקרם הרגילה שלי, Paint Pot - Soft Ochre על כל העפעף, וצללית גבות של ביוטיקר.


עם צללית NYX Taupe ומברשת E40 עברתי על כל האזור שמעל הקפל ומתחת לעצם הגבה.

בהמשך הכהיתי את הקפל עם צללית 322 של LIFE (כן, צללית של מותג הבית של סופר-פארם. צללית חומה, מעט, פיגמנטית ומעולה!)

מרחתי על כל גלגל העין צללית קרן בגוון בורדו של מייבלין מסדרת קולור טאטו

הנחתי אבקת סאטן מס' SP03 של יוסי ביטון (היום B-Cosmic), צללית מבריקה אדומה, על השליש החיצוני של גלגל העין. בשליש המרכזי הנחתי את SP11, צללית כתומה מאותה חברה וסדרה, ובזווית הפנימית העליונה והתחתונה את SP05 הזהובה והמדהימה.

עם מברשת E11 ואייליינר ג'ל של מייבלין (שעבר יותר מדי התעללויות ומכוער מדי לצילום) ציירתי אייליינר דק יחסית.

על עצם הגבה הנחתי את צללית Bone של בובי בראון, ולהארה נוספת בזווית הפנימית, הנחתי את Champagne Quartz, גם של בובי.

הוספתי את השטאנץ הרגיל, של מברשת זוויתית וקונסילר בחיתוך חד.


בקו המים הנחתי עפרון לבן כבסיס (כל עפרון לבן יתאים) ומעלי טפחתי את פיגמנט מס' 58 של אינגלוט.

טשטשתי מעט את קו הריסים התחתון עם הצללית של LIFE, ומברשת קטנה ורכה.


על הריסים העליונים מרחתי את אהובתי הכחלחלה, Essence get BIG lashes waterproof, ועל הריסים התחתונים, את המסקרה לריסים תחתונים של קליניק (ששכחתי לצלם)

זה הכל!
נשמע ארוך, אבל זה ממש קצר ופשוט.. מקווה שנהניתים, לי זה ממש הרים את מצב הרוח!


אוהבת תמיד,
טל

פריקת רגשות #3 - או: למה התמכרתי לאיפור

היי,

הטקסט הבא נכתב במקור בשביל עצמי, כדי לפרוק כאב, כעס, אשמה, בושה.

כן, הבלוג שלי עוסק בעיקר בתחום היפה של החיים - מדריכים לאיפור, סקירות, תהיות..

אבל יש גם צד אפל, צד כואב ומכוער - וגם אותו אני רוצה שתראו. כי זה חלק ממי שאני, ממה שאני.

זה חג הפורים הכי גרוע שהיה לי. הכי גרוע.
למה? תתכוננו, זה הולך להיות ארוך.
בערך בשעה שמונה בערב קיבלתי אישור שיש לי מקום ברכב, כמה חבר'ה התארגנו לצאת למועדון בחיפה. עד כאן הכל סבבה. אני לא טיפוס של מועדונים וריקודים, אבל הייתי חייבת לצאת להתאוורר, ולראות את החברות הטובות שלי,  ששתיהן יוצאות למועדון הזה.
שמחה וטבת לה הלכתי להתאפר. כבר היה לי משהו מוכן בראש, החל מהצורה והסגנון וכלה בחומרים.
אז שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים ויאדה-יאדה-יאדה, חצי פרצוף, טוב, יותר לכיוון שני שליש, צבוע בשחור וסגול. פאק, אני לא מצליחה לטשטש את הסגול עם צסע העור. טוב נו, נחתוך עם מגבון ונעשה מסיכה. כבר אין לי זמן להדביק את האבנים שרציתי, לוקח לי 20 דקות לשרוך את המחוך הזה. ועוד כשהחצאית הענקית הזו עלי. חגיגה בסנוקר.
אני לא מצליחה לסדר את המחוך, מבקשת עזרה מאמא. גם היא לא מצליחה. אני ניגשת למראה ומסתכלת מה הבעיה. עליתי פאקינג 15 קילו כי לא שמרתי על הפה הגדול שלי,  זו הבעיה. המחוך פתוח מדי בגב. הרבה יותר מדי. טוב נו, על טעויות משלמים. יש את השמלה מהתחרות, היא תהיה מהממת לזה. ברבור סגול.
חיש מהר אני מחליפה בגדים ומבקשת עזרה ברכיסת הרוכסן, הוא בכל זאת מתחת לבית השחי ואני לא נערת גומי. אופס, הרוכסן לא נסגר. כן, עד כדי כך עליתי. אני מתקשרת לחברה שלי, ''אנג'לה, אל תאספו אותי. אני לא באה'', ''הכל בסדר?'', היא שואלת. ''לא ממש. שום בגד לא עולה עלי, ולא בא לי לבוא בג'ינס שאיתו אני עובדת בקורס קונדיטוריה. בא לי to dress up a bit.''. היא מנסה לשכנע אותי עוד קצת, ואני מסבירה שהאיפור נורא מגביל ואני לא אוריד עכשיו עבודה של שעה וחצי על איפור ועוד 40 דקות על שיער בגלל שזה לא מתאים לבגדים שעולים עלי. מעדיפה להישאר בבית. ''טוב, דברי איתי מחר בבוקר. ואל תשכחי, הכל יהיה בסדר''. היא נשמה טובה, בלי שמץ של ציניות. אני מכירה את הבחורה מגיל 6, ומעולם לא נתקלתי באדם כ''כ טוב לב, אוהב, מקבל, וגם קצת נאיבי איפשהו. יש לי מזל ואני אומרת תודה למי שלא נמצא שם למעלה, על זה שהיא בחיים שלי. חברה כמוה זה באמת מזל. אני חוזרת לפיג'מה, ולוקחת חבילת מגבונים לחים להסרת איפור, כי אני עצבנית מדי להוריד בעדינות.היה צורך בשלושה מגבונים כדי להסיר הכל. Peachy, ממש. כיף חיים.

אני מכניסה את הנייד לטעינה וגוללת את הפיד של הפייסבוק כמו גולם. כולם יוצאם. נהנים. רזים. ורק אני לא.
בערך באחת-עשרה בלילה, אני מפסיקה להיות גולם והבכי מתפרץ. ולא מפסיק, כמו שכר שנפרץ אחרי שהמון מים נאגרו. איך הגעתי לזה? איך נתתי לעצמי ליפול ככה?? תחושות האשמה מציפות, ולא מתייחסות לחצי קילו שירדתי לאחרונה בצורה מאוזנת, עם תפריט מדיאטנית. רק אשמה. שום דבר לא בסדר. וכל השדים יוצאים. האובדנות מחלחלת למחשבות, הדכאון גואה. הרצון להרעיב את עצמי חוזר ומשתלט. סביב אחת וחצי נרדמתי. הגיע בוקר. בשביל מה יש לי לקום? אני לא. הולכת לאכול עכשיו. רק מים וקפה, עד שהגוף יקרוס. לא אכפת לי, אני רוצה להיות רזה. או לפחות רזה יותר. אעשה הכל, לא אכפת לי שהגוף יהרס. כבר לא מעניין אותי. הרעבה, ניתוח, כל דבר שירזה אותי באינסטנט.
המלאך השומר שלי, אמא, מצליחה להוציא אותי מהמיטה בצהרי היום, שעה 14.
אחרי ארוחה קלה, באמת קלה, שכללה ברובה ירקות במצבי צבירה שונים, אני מבקשת מאמא שתיקח אותי לים. אני לא שוחה ולא מעזה לעטות על גופי בגד-ים, אל תטעו. חצאית מקסי (ומתחתיה טייץ, כי קר לי) וחולצה ארוכה. מגיעים לחוף בקיסריה, יחד עם רוחל'ה והשכנה, ובמבי הכלבה. אני הולכת יחפה על החוף, על המים, ומרגישה אושר קטן, נחמה קטנה.

בבוקר המחרת קמתי ושחזרתי את המסיכה שיצרתי, רק בשבילכם!! ואפילו יצא לי טוב יותר. לא בקטע שחצני, אבל הרגשתי שהאיפור יצא מרהיב. באמת, אהבתי מאוד את מה שיצא. חיפשתי חולצה או משהו ללבוש בשביל לצלם, בכל זאת, כתונת לילה מפוספסת באפור ושחור זה לא בדיוק תואם מסיכה סגולה. תופסת חולצה שחורה עם לייקרה. בטח לייקרה, שום דבר אחר לא עולה עלי. החולצה כבר כמעט בת ארבע שנים, ראבק. תחליפי קצת!! אין לי יותר מדי למה. רוב הארון לא עולה עלי. השמנתי המון. כבר חודשים שלא קניתי בגד חדש. כי אני נמנעת מראש מכניסה לחנויות, אין לי עצבים להגיד למוכרת שהבגד קטן לי, ואני ממש לא ששה לראות שוב את התווית 46/48. איפור, לעומת זאת? קניתי המון. כמעט ואין דבר כזה להיכנס למאק או בובי ולצאת בלי שקית.
באיפור אין מידות, אין תוויות.  יש סוג עור, גוון, אבל לא מידה. והאיפור לא יהיה לי קטן. או גדול. הוא תמיד יהיה טוב. והמוכרים לא יסתכלו עלי עקום כי אני גדולה/שמנה/וואטאבר. הם יסתכלו על המסיכה הצבעונית שעטיתי על עצמי ויחמיאו.

הטשטושים שלך, מדהימים! שילוב הצבעים, המעבר. השפתון הזה מושלם לך!
זו מסיכה. לא כמו זו שציירתי לפורים. אחרת.
מייקאפ, סומק, צלליות, עפרונות, מסקרה... זו לא מסכה? בטח שזו מסכה. להסתיר את הנקבוביות הפעורות, כי העור חייב להראות כמו אחרי טיפול פוטושופ. ברונזר, עדי להראות רזה יותר, להדגיש את עצמות הלחיים שאין לי, שקובורות תחת עור עבה ורקמת שומן. צלליות ושפתון בולט, כדי להסיט את תשומת הלב מרוחב הפנים.
האיפור עושה ממני מישהי אחרת, למראית עין בכל אופן. ואני משקיעה בזה. יותר מדי. משקיעה בתחפושת, במסיכה. כואב לי על זה.

Sigmax - חוויה על חושית

שלומלום לכולם, מה נשמע???
קצת נעלמתי לאחרונה, עקב עבודה חדשה - אני מכינה עוגות ועוגיות מהבית ומוכרת. אני עובדת מהבית יחד עם אמא, ומממשת את האהבה השניה שלי - קונדיטוריה.

סתם כי בא לי - הנה אלפחורס:

ועכשיו ברצינות, לענייננו:
בבלאק פריידי הזמנתי מקלאו את כל סדרת מברשות Sigmax - סט של מברשות קבוקי, 5 מברשות קטנות להצללות מדוייקות וקונסילרים, ו-5 גדולות, להנחת מייקאפ והצללות רחבות והרמוניות יותר.
קודם כל אני רוצה לשבח את ההתנהלות מול קלאו - הצוות שם נהדר, הכל הגיע ארוז בצורה מושלמת ובטוחה, והאתר נוח לשימוש.


טוב, למברשות:

המברשות כולן מאוד דחוסות, רכות ומורחות את החומר בצורה מושלמת. גם אחרי חפיפות רבות השיער נשאר רך, לא נשר ולא התעקם. מה שכן, הייבוש שלהן נורא ארוך - אצלי לקח כ-12 שעות, ולפעמים אף יממה שלמה. זה מה שקורה כשהמברשת כ"כ דחוסה.. אבל הדחיסות הזו מורחת את המייקאפ בצורה מושלמת, בלי סימני מריחה, ועם כיסוי דק ומחמיא.
על התחושה של השימוש במברשות עוד לא דיברתי.. אורגזמת מברשות!!!!!
כ"כ רך, כמו ללטף את עצמך בענן, בחיי. אני ממליצה בפה מלא לרכוש את המברשות הללו, למאפרות, יש מברשות שהייתי ממליצה לרכוש אפילו בכפולות.
הערה - מאחר וכל המברשות הן באותה דחיסות ואותו חומר, אני לא רואה צורך לפרט הרבה על כל מברשת ומברשת.

אני מתחילה עם הסט הגדול, שמו בישראל (וגם בארה"ב) Synthetic Kabuki Kit

בלי למתוח הרבה, אני מתחילה עם הכוכבת:

F80
אולי המברשת  הכי מהוללת שיש - קבוקית פלאט-טופ (שטוחה). דחוסה, רכה, מושלמת. פתאום מצאתי את עצמי זונחת את הרוב הגדול של מברשות המייקאפ שלי (עד שאני מכריחה את עצמי לתת גם להן צומי, שלא יעלבו). המריחה איתה מושלמת, ולמאפרות שעובדות הרבה, אין לי בעיה להמליץ לרכוש גם 3 כאלה. ההנאה מובטחת!!
ההייפ מוצדק לחלוטין :D

F82
קבוקית בעלת ראש עגול - נעימה, מורחת טוב מאוד את החומר, מזכירה מאוד את Buffing Brush של Real Technique, אבל גדולה יותר. תסלחו לי, אבל אני עם הקודמת, הראש השטוח נוח לי יותר..

F84
תואמת F82, אבל אלכסונית. נהדרת לטשטוש הצללות רטובות, לא ניסיתי אותה למריחת מייקאפ לכל הפנים.
פחות אהבתי להצללה יבשה

F86
מברשת בעל ראש מחודד. לא ניסיתי להניח איתה מייקאפ בגלל שאין לה יותר מדי שטח פנים וזה נראה לי מסורבל.
אני מניחה איתה הצללות רטובות ומטשטשת אותן עם F84.
מבחינתי השימוש בה מוגבל מעט, אבל את מה שהיא עושה - עושה טוב מאוד!!

F88
תואמת F80 אלכסונית. נוחה מאוד, גם איתה אני מורחת מייקאפ. החלק הזוויתי הצר נכנס לכל המקומות הקטנים. כיף לעבוד איתה, לא ניסיתי להצליל איתה.

ועכשיו גרסת המיני-מי!

P80
פלאט-טופ מוקטנת - חמודה ביותר להנחת קונסילר, אם כי להנחה של היילייטר היא מוצלחת יותר.

P82

F82 מוקטנת, אותו הדבר בדיוק. נראה לי נוחה מאוד להצללות סופר מדוייקות, וגם לאף.

נוחה מאוד לקונסילר.

F84

מושלמת לקונסילר, טשטוש הצללות אף, ואולי אפשר לסמן איתה גם הצללות לחי, אם כי היא נראית לי קטנה מדי לזה..

P86

תכל'ס?? אני עוד חושבת מה לעשות איתה...

P88

מושלמת מושלמת מושלמת לקוניסלר, ולהצללות אף. כיף להשתמש בה.. אפילו לתת חידוד "מטושטש" לצללית כשאני רוצה ליצור זווית, אבל לא חדה מדי..

שורה תחתונה - לא כולן הכי שימושיות שיש, אבל אפשר למצוא לכולן יעוד ולהנות מהן. אני לא מתחרטת שקניתי את הסט השלם, למרות שיש כמה מברשות שאני די תוהה לגביהן, אבל היי, זו הזדמנות להפעיל את היצירתיות!!

כיף לי להשתמש במברשות האלה - הן נעימות לי, הן מטשטשות מושלם, והלוואי שהיה סט עוד יותר קטן כזה, לטשטושי עיניים, כי הסט הזה גדול אפילו לעפעף הענק שלי..

עד הפעם הבאה,

Over and out!!